השאלה "כמה מקבלים" היא טבעית, ואין עליה תשובה אחראית בלי עובדות. האתר אינו מחשב פיצוי, אינו מנבא תוצאה מול מבטח, ואינו קובע שכל אירוע הוא תאונת דרכים לפי החוק.
המסגרת החוקית
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה-1975, מגדיר תאונת דרכים כמאורע שבו נגרם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה, בכפוף לחריגים שבחוק. החוק מטיל על הנוהג ברכב אחריות לפצות על נזק גוף שנגרם בתאונה שבה מעורב הרכב — בלי צורך להוכיח אשמה במובן הרגיל של דיני הנזיקין.
ההגדרה והחריגים חשובים. לא כל אירוע ליד רכב נכנס לחוק, ולא כל נזק הוא נזק גוף לפי החוק. לכן כותרת המאמר הישן — שרמזה על סכום ש"מקבלים" — הוחלפה בשאלה על מסגרת הבדיקה.
אילו רכיבים נבחנים בדרך כלל
- אופי הפגיעה והטיפול הרפואי.
- השפעה על כושר השתכרות, אם ישנה.
- הוצאות ועזרה, אם הוכחו.
- נזק שאינו ממוני, בכפוף למגבלות שבחוק ובתקנות.
סעיף 4 לחוק מפנה להוראות נבחרות מפקודת הנזיקין וקובע מגבלות בחישוב רכיבים מסוימים, לרבות אובדן השתכרות. המשמעות המעשית משתנה לפי העובדות. אין לתרגם זאת לסכום "טיפוסי".
מבטח, קרנית ותיעוד
במקרים מסוימים הטיפול הוא מול מבטח הרכב; במקרים אחרים עשויה להיות רלוונטית קרן פיצויים. זיהוי הגורם הנכון תלוי בפרטי האירוע. סירוב או הצעת פשרה אינם קובעים את היקף הנזק. שמירת תיעוד רפואי ודיווח היא נקודת מוצא כללית — בלי לשלוח את התיק בטופס האתר.
מועדים
גם כאן חלים כללי התיישנות ומועדים דיוניים שעשויים להשתנות. האתר אינו מחשב מועד אחרון. אם האירוע טרי או שיש חשש לחלוף זמן — פנו ישירות.
מה אפשר לעשות בלי לנחש סכום
הכותרת הישנה שאלה "כמה פיצוי מקבלים". התשובה האחראית היא אילו שאלות פותחים: האם האירוע נכנס להגדרת החוק, איזה תיעוד קיים, ומי הגורם הרלוונטי. שמירת דיווח ומעקב רפואי היא נקודת מוצא כללית — לא חישוב וגם לא הבטחת תשלום.